כי-קרוב אליך הדבר מאד"
דברים ל, י"ד
משפחת ישראלי /"מתה" לעבור
דיירים: רויטל (29), אם חד הורית לשניים (7 ו-11).
כמה זמן גרים באתר: 20 שנה. "הגעתי לכאן כילדה בכיתה ג'. גדלתי, התחתנתי והתגרשתי כאן".
גודל הקרוואן: שני חדרים, 50 מ"ר.
מה חושבים על פינוי האתר: "תמיד זה היה נראה רציני וברגע האחרון קרה משהו. היו דיבורים, אבל אף פעם לא היה תכל'ס. ברוב המקרים התעלמו מאיתנו".
תתפנו?: "אתפנה בכל מקרה, כי אני מתה לעבור מכאן. לא טוב לי פה. אלך בשמחה לכל מקום נורמאלי שאפשר לגדל בו ילדים".
הסטודיו עוסק בהיבטים שונים של סוגיית מבני הקארוילות-קארוון,ולוקח כמקרה מבחן את שכונת הקארונים בבת-ים. הסטודיו מתמקד בנושא זה ומאפשר פתרונות מורכבים בעיצוב פנים של מבנה קבע-ארעי בסיטואציה מקומית - פוליטית תכנונית מורכבת ששמה שכונת מצוקה.
משפחת מרדוש / שבעה מדיבורים
דיירים: מוטי (53), גרוש, בת זוגו הנוכחית ובתם המשותפת (3 וחצי).
כמה זמן גרים באתר: 20 שנה. "אני כאן בין
הראשונים. הילדים שלי גדלו כאן וכבר עזבו את הבית".
גודל הקרוואן: שני חדרים, 45 מ"ר.
מה חושבים על פינוי האתר: "לך תדע. כבר הציעו לי פעם אחת דירה ברחוב הנביאים, אבל בגלל שהיא הייתה בקומה הרביעית ובלי מעלית, לא הסכמתי. אני שבע כבר מדיבורים. מאז ימי אריק שרון, כשהכניסו אותנו לפה, לא עשו כאן דבר. בנו חומה מסביב וזרקו אותנו בפנים".
תתפנו?: "רק תמורת בית על הקרקע על שם הבת הקטנה שלי ועוד 300 אלף דולר כדי שאוכל לפתוח איזה עסק קטן, לחיות ממשהו. על פחות מזה אני לא מוכן לשמוע. שירתתי בצבא, נפגעתי בפיגוע טרור, ואני מוכר כנכה צה"ל. אותי אף אחד לא יזרוק לכלבים".
השטח שאתר הקרוואנים ממוקם עליו כולל יותר מ–50 דונם השייכים למינהל. באתר מתגוררות כיום 32 משפחות שהרשויות יישבו שם, ו–20 משפחות נוספות שהשתלטו על שטחים שגרו בהם בעבר, ופונו במרוצת השנים. הסדר הפינוי והפיצוי, מדגישה עיריית בת ים, יחול רק על התושבים החוקיים של האתר. תושבי האתר הוותיקים, שכבר שמעו על הכוונות לפנותו פעמים רבות מדי בשני העשורים האחרונים, סקפטיים גם לגבי המהלך החדש.
"כשהגענו לכאן, לפני 20 שנה כמעט, קיבל את פנינו שלט 'ברוכים הבאים', שהיה מצוין עליו כי האתר ישמש כביתנו במשך חמש שנים", אומרת אחת מהדיירות הוותיקות, "אך מאז חלפו 15 שנה, ואנחנו עדיין כאן".
בתים ניידים ("מגורונים") הם יחידות דיור טרומיות הנבנות במפעלים ולא באתר, ובהמשך מובלות (בדרך כלל קרקעית) למקום שבו הן יוצבו.
בתים אלו יכולים להיות מועברים ממקום למקום על ידי הנעה עצמית או גרירה\העמסה. בדרך כלל הם ממוקמים במקום קבוע ונותרים שם למשך חיי המבנה. למרות זאת ניתן לניידם במידה והדבר נדרש.
שני הדגמים העיקריים של בתים ניידים הם רוחב־יחיד ורוחב־כפול. קיים גם רוחב־משולש אך הוא נדיר יותר. את הבית הנייד ברוחב־יחיד ניתן לגרור כיחידה אחת למקומו. בעוד שהדגמים האחרים נגררים למקומם בשתיים או בשלוש יחידות נפרדות. בישראל מכונים הבתים הניידים הגדולים "קרווילות", מצירוף המילים "קרוואן" (עגה לבתים ניידים) ו"וילה".
מקורות השראה לעיצוב 'דל' 'עני' ו'זול' חוץ ממחנות פליטים המוקמים כתוצאה מעימותים מדיניים-תרבותים הינם :מחנות לפליטים ועקורים כתוצאה מאסונות טבע, (דוגמת ניו-אורלינס) מבני הפבלות בברזיל, מבני קרוונים/מכולות בשכונות מצוקה. הדימוי,המציאות והטריטוריה הופכים את כל מקורות ההשראה הנ"ל לדוגמאות מגוונות במיוחד של טיפוס הגטו.
מטרת הסטודיו הינה ליצוק משמעות נוספת לעיצוב הפנים של חללים מורכבים מסוג זה ולאפשר פיתוח של תוצרים נוספים לטיפוס הבנייה מסוג זה.הפרויקט הינו פרויקט מורכב בו הסטודנט לומד לחבר את הידע שלמד בתכנון אשר עונה על פרמטרים רבים, מהבנה כוללת ועד לתכנון פרטני.
בסטודיו אנו מייצרים כר יישומי לתכנון פנים בסיטואציות תכנון מורכבות ששכונת –'גטו' זו מייצרת, תכנון בצפיפות גבוהה מהרגיל. מושג הגטו חרג ממשמעותו המקורית-היסטורית ואף היהודית, ונפוץ היום בשימוש במקומות שונים בארץ ובעולם ככינוי למתחם מגורים המהווה, מבחינה תרבותית, יחידה מסוגרת המייחדת את שוכניה ומונעת מהם מגע נרחב עם החוץ. גטו עשוי להיווצר הן מבחירה, והן מאילוץ חיצוני.בארץ,בירושלים השימוש במושג גטו ככינוי בא לידי ביטוי שכונות המאוכלסות בעיקר בחרדים או ערבים שכונת מאה שערים,ומחנות הפליטים בצפון העיר לדוגמא. בעולם הרחב לעומת זאת מקובל מאד, לכנות 'גטו' טריטוריות בם מאוכלסים אפרו-אמריקאים בערי ארצות הברית, ובעצם לכל גוש אורבאני המאכלס, לרוב בתנאי מחיה ירודים, מיעוט מובדל או מתבדל.
הקרוואן הוא בית,בית או המרחב הביתי,כבר כאן ישנה התייחסות שונה לגמרי למושג שהוא בסיסי כל כך עבור כולנו. המילה בית מאגדת בתוכה מנעד שלם של תחושות ורגשות בעוד המרחב הביתי מנסה להתרחק מהם ולהתייחס אל הבית כאל אתר התרחשות אובייקטיבי.מושג הבית בחברה הישראלית השתנה עם השתנותה של החברה. הוא החל את דרכו כמו שהתחלנו אנו את דרכנו כמקום אידאולוגי. כבית החדש אליו עוברים מבלי להביט לאחור. נדמה כאילו הגבול בין הציבורי לפרטי לא קיים הבית שלי הוא הבית של כולנו. כיום בעידן של גלובליזציה מחד ואינדבידואליזם מאידך מהו הבית בחברה הישראלית? האם זהו אותו מקום אינטימי ואישי שהוא שלוחה של הפנימיות של כל אחד מאיתנו אך עדיין מלא בחפצים המיוצרים ביצור המוני שמקורם משבדיה? למה הופך הבית כאשר מייצרים מושג פרדוקסלי כמו בית האח הגדול? איפה היום עובר הקו הדק בין הפרטי לציבורי בין הפנים לחוץ בין האישי לחברתי.
מידת תכנון מודולארית בסיסית:
אורך: 6מ' רוחב: 3מ' גובה: 2.5מ' ממידות בסיס אלו,מתפתח התכנון ע"י הכפלה,הוספה,החסרה פירוק והרכבה מחדש של הקרואן עצמו. מידות הבסיס של הקוראן כנאמר ישתנו בהתאם לצרכים,לתכנון,ולפרוגראמה הספציפית .
הסטודנט בחר את הפרוגראמה הנדרשת והנחוצה לאתר, לשכונה לאחר מחקר אישי ובשיתוף עם התושבים המקומיים בהמשך יש כוונה ליצור שיתוף פעולה עם הממסד (הרשות המקומית)ולהעלות אופציות לפתרונות אפשריים אשר יתנו אוכות חיים חדשה למקום.
